לשחרר את הבית מחפצים משומשים

חשוב להפרד מדברים ישנים/ משומשים.

הרבה פעמים דברים משומשים פשוטים תופסים מקום, עוצרים את הזרימה אנרגיה, וכד'.

חשוב מאוד שדחיינים יקצו זמן בשביל לסדר את הבית בכדי להוציא דברים ישנים

דרך שיכולה לעזור לנו להפרד מדברים ישנים זה פשוט לתת אותם - להאמין שהדברים האלה יעשו טוב לאנשים אחרים

כמובן שגם בהוצאת הבית מחפצים משומשים אני מציע להשתמש בשיטת הצעדים הקטנים, לא לעשות הכל בבת אחת, לא לעבוד בשיטת הזגנג וגמרנו.

דברים לדוגמא, שאפשר לתת / למסור

• ספרים שאנחנו נותנים לאחרים
• בגדים שאנחנו תורמים לאחרים
• מוצרי אלקטרוניקה (פקס/טלפון)
• מצעים, שמיכות

למי נותנים

באופן כללי כאשר אנחנו מוציאים מהבית אפשר לסמוך על אלוהים שהדברים יגיעו לייעדם, למי שזקוקים להם.

אפשר לשים את הדברים ברחוב ולהאמין שמישהו/י ייקח אותם (זה קורה לעתים קרובות)

• ספרים אפשר למסור לספריות/ לחברים/ לשים ברחוב/ לפרסם באתרים של ספרים משומשים/וכד'
• מחשבים ישנים אפשר לתרום לאנוש/ ילדים נזקקים וכד'
• בגדים, מצעים, מגבות אפשר לתרום לקלטים לנשים מוכות, מועדונים .. יש הרבה אפשרות

לסדר ולארגן את ארון הבגדים

אנשים שנוטים לדחיינות, נוטים לעתים בלגניסטיות, לארגון לקוי בתחומים רבים.

אחד מהם עשוי להיות חוסר ארגון בארון הבגדים.

כדאי לסדר את ארגון הבגדים מידי פעם. גם כאן אני מציע שלא לעבוד בצורת זבנג וגמרנו, אלא להשקיע זמן קצר, לפי שיטת הצעדים הקטנים.

כדאי להקצות זמן (יכול להיות בין לבין) ולסדר את אאון הבגדים. אפשר להשתמש לשם כך במספר טיפים

• לשים את הבגדים של העונה ההפוכה למעלה/ למטה במקומות נגישים פחות ולשים את הבגדים של העונה הנוכחית במקומות נגישים יותר
• לשים את הבגדים של העונה ההפוכה עמוק בתוך הארון ואת הבגדים של העונה הנוכחית בתוך הארון
• כאשר מכניסים בגדים חדשים לארון כדאי להוציא/ לזרוק/ לתת - חשוב מאוד להוציא מהבית בגדים - זה "מנקה את האנרגיה" ומאפשר זרימה

כאשר מסדרים את הארון מגלים לעתים בגדים ששכחנו מהם, בגדים שמצריכים תיקון קל, וכמובן בגדים מיותרים.

ה"חוק" אומר שאם לא לבשת בגד במשך שתי עונות (לפעמים אומרים עונה אחת) יש להוציא אותו.

כל אחד יעשה לעצמו את החוק שלו, אבל כדאי מאוד להוציא דברים מהארון.

זה כיף

:)

להשתמש בטייפ מנהלים בשביל לזכור דברים ובשביל לשפר התארגנות

אחת האפשרויות שעשויה להתאים לך היא שימוש בטייפ מנהלים (MP3)

לפעמים יש לנו הרבה מאוד רעיונות מה לעשות, מה לכתוב, מה ליצור וכד'.

מרוב הרעיונות, אנחנו עשויים לא לזכור כלום.

אחת הדרכים שאני מצאתי שהן טובות לי היא שימוש בטייפ מנהלים. אני מקליט את עצמי ואת הרעיונות שלי.

לאחר מכן (באותו יום או אחרי תקופה) אני שומע את הדברים וכותב אותם או מבקש ממישהו אחר שיכתוב לי אותם.

זוהי שיטה שיכולה להיות מצויינת לבעלי ADD ואנשים שמתקשים בהתארגנות.

להמשיך את ה"שוונג" - לעשות דברים דומים אחד אחרי השני

לפעמים אנחנו צריכים לעשות משהו שאיננו יודעים בדיוק איך לעשות אותו, או שאנחנו לא זוכרים בדיוק איך לעשות אותו.

לשם כך עלינו ללמוד איך לעשות אותו. הצורך להשקיע זמן בלימוד איך לעשות אותו בצורה מיטבית יכול לגרום לנו לדחות את הדבר הזה, ולגרום לכך שהדבר לא ייעשה.

אני מתכוון למשל:

• עצמאים שצריכים להכין בעצמם את הדוח הדו חודשי למס הכנסה. הם יודעים באופן כללי איך לעשות אותו, אבל בכל פעם זוהי מטלה, שמצריכה להזכר מחדש.
• בניית קובץ אקסל לצורך מסויים
• קניית דומיין לצורך מסויים.

כמובן שכל אחד מהדברים מסוג זה יכול להיות פשוט לנו, כי אנחנו יודעים איך לעשות אותו, ומאידח הוא יכול להיות מורכב לנו, כי אנחנו לא עושים אותו לעתים קרובות.

אם המצב הוא שלוקח לנו זמן ללמוד איך לעשות אותו, ואנחנו דוחים ודוחים אותו עד שאין ברירה. מה שכדאי לעשות הוא: לעשות את כל הדברים שקשורים לדבר הזה מעבר לצורך המידי, תוך ראיית הצורך העתידי.

למשל:

• עצמאים שמכינים לבד את הדוח השנתי, טוב שבאותו "שוונג" יתחילו להכין כבר את הדוח לחודשים הבאים, כך שכאשר בעתיד הם יתחילו לעבוד על החודשים הבאים הם לא יתחילו מאפס
• בניית קובץ אקסל, אם יש צורך עתידי לבנות עוד קובץ דומה יש לבנות אותו. ברגע שמתחילים לבנות קובץ אקסל אחד, השני יותר קל. כדאי לבנות את השני, גם אם לא צריכים אותו כרגע, אלא חושבים שנצטרך בעתיד. כך שבעתיד לא נתחיל מאפס
• אם קונים דומין אפשר לקנות כבר כמה דומיינים, זה לא צריך עבודה מיותר. - זה כמעט ולא מצריך שום עבודה נוספת, זה קל ונוח.

בקיצור, "להמשיך בשוונג" כך יהיה יותר קל לעשות דברים דומים בעתיד.

לקחת יום חופש

כאשר נמצאים ב"משטר" לימודים, עבודה, התעסקות אינטנסיבית במשהו מסויים, זה יכול להיות כיף. במקביל זה יכול להיות גם לא כיף ולא פרודוקטיבי.

לאנשי ADD יש נטיה להכנס לאובססיביות לדברים.

כאשר הם מתעייפים הם מנסים בכוח להמשיך להתעסק בדברים, לא מצליחים ועלולים לכעוס על עצמם.

כדאי לדעת שלעתים הדבר הכי טוב שאפשר לעשות זה לקחת יום חופש מהעיסוק החשוב: לימודים, עבודה וכד'

לפעמים יום חופש מאורגן מראש יכול לעשות רק טוב.

אני כותב יום חופש מאורגן מראש ואני לא מתכוון ליום חופש בדיעבד. ביום חופש בדיעבד זה שלא מצליחים לעשות כלום, ואז להכריז שזה היה יום חופש. ולנסות לעשות משהו מחר עם הרבה יותר כוח

זה לא יום חופש.

בהקשר הזה, יום חופש, זה יום שתוכנן מראש לחופש.

זה הרבה יותר אפקטיבי.

כאשר יש הרבה דברים לעשות יש לשאול מה הדבר שאעשה שהכי יתגמל אותי

לעתים, כאשר אנשים הנוטים לדחיינות (במיוחד אלה עם הפרעת קשב) מנסים לארגן את מה שיש להם לעשות, מתברר להם שיש להם הרבה דברים לעשות.

למעשה יתכן שגם אילו היו להם כמה ימים לעשות את המטלות הללו הם לא היו מספיקים לעשות אותם.

כאשר יש הרבה דברים לעשות, ובאופן רציונלי ברור שאי אפשר להספיק לעשות את הדברים הללו כדאי לשאול מה הדבר שאם אני אעשה אותו אני אהיה הכי מתוגמל?

כדאי לשאול מה אני אעשה שיגרום לי להרגיש הכי טוב?.

זאת לא שאלה עם תשובה קלה.

יחד עם זאת כדאי להקדיש לשאלה הזאת מספר דקות: מה הדבר שאעשה שיגרום לי הכי הרבה סיפוק? מה מתוך כל הדברים החשובים שיש לי לעשות יגרום לי להרגיש שעשיתי, שהספקתי?

אסטרטגיה זאת המבקשת תשובה למשפחת השאלות הללו יכולה מאוד לעזור בארגון הדברים לעשייה.