אדם עם הפרעת קשב הוא כמו כלב בשוק

לפעמים דחיינות  נובעת מאיזו שהיא וריציה של הפרעת קשב.

אדם עם הפרעת קשב דומה לכלב עם חוש ריח מפותח שצריך לעבור בשוק בשביל להגיע הביתה (או לכל מטרה אחרת).

הוא  מתחיל ללכת נחוש בדעתו במטרתו, והנה פה יש ריח שמסיח את דעתו, ושם יש ריח שמסיח דעתו, והוא הולך אחרי הריח הזה, והריח האחר,
ואחרי הצבע הזה, והגירוי הזה.

למטרה שלו הוא כבר לא יגיע היום.

לפעמים, אנשים עם הפרעת קשב, עם כל רצונם הטוב אין שום סיכוי שיצליחו לעבור את השוק ולהגיע למטרה בשלום.
אולי צריך לקחת אותם בדרך עוקפת שוק
אולי צריך לקבוע איזורים בשוק אליהם להגיע (מדוכן לדוכן).

לאנשים עם הפרעת קשב קשה לצאת מהשוק 

להיפרד מחפצים ישנים מעיקים

אחד הדברים שקשה לעשותם, וזוכים לדחיינות יתר,  זה להיפרד מחפצים שאנחנו לא משתמשים בהם.

דחיינים (ולא רק הם) מכירים את המצב שבו יש משהו שלא משתמשים בו ומקווים שפעם נשתמש בו/ שפעם יהיה בו שימוש.

אני מדבר על דברים קטנים כגון

  • ספרים שלא קראנו ו(כנראה) לא נקרא
  • "ציוד" לעבודות יד
  • תמונה שלא נתלה
  • קריסטלים שפעם קנינו
אני מדברים על דברים גדולים כגון

  • פסנתר
  • ארון מפורק שמחקה לגאולה
להיפרד מהדברים האלה זה להיפרד מחלום
כאשר נפרדים מהדברים האלה אנחנו בעצם נפרדים מחלום. חלום שפעם נשתמש בהם. חלום שפעם נעשה איתם משהו...
זה סוג של פרידה מהחלום.

יחד עם זאת חשוב להבין שלפרידה מהדברים האלה יכולה להיות השפעה מועילה ביותר
מבחינה פיזית - יש פינוי מקום. יש מקום חדש לדברים להיכנס, אפשר לחיות עם פחות חפצים ויותר מקום - זוהי הרגשת רווחה מאוד גדולה. 
מבחינה נפשית - רוחנית אולי זה פרידה מהחלום, אבל זה אפשרות לחלום מחדש. לתת מקום לחלומות חדשים, לתת מקום לעוד משהו בטוחנו. 

איך להיפרד מחפצים ישנים
ראשית, כדאי להחליט מאיזה חפצים רוצים להפרד. (זה קשה ביותר)
  • מה החפצים שכבר שנה/שנתים, אולי חמש שנים לא נגעתם בהם 
תמצאו אתם את הקריטריון הזמן, אבל הוא חשוב. 

שנית תקבעו לוח זמן. חשוב להשתמש בטכניקות של ניהול זמן. בכדי לעשות את זה. 
בנוסף, קחו את זה לאט. לא הכל בשניה זאת. השתמשו בקאזן, בגישה של אימון אישי לפי שיטת הצעדים הקטנים בכדי לעשות את השינוי.