כאשר יש הרבה דברים שרוצים לעשות ושום דבר לא נעשה - איך להצליח לעשות דברים

כאשר מנסים לעשות הרבה דברים ביחד (הרבה מטרות, הרבה עיסוקים) לעתים בסוף הכל "נופל מהידים". כלומר לא מצליחים לעשות ככלום.

הדבר נכון במיוחד לאנשים עם הפרעות קשב (ADD ו ADHD): כאשר יש כמה דברים לעשות, אז לעתים קרובות אם לא עושים כלום, או לחילופין הם מתמקדים בדבר אחד ושוכחים את כל הדברים האחרים.

זה כאילו שהרבה יותר קל לעשות דבר אחד ממוקד, מאשר מספר דברים.

כאשר יש מצב כזה, כדאי מאוד להשתמש ברעיון הקאיזן, בשיטת הצעדים הקטנים.
הרעיון בשיטה זאת הוא פשוט לעשות כל אחד מהדברים שרוצים לפי רשימה מספר דקות ביום או בכמה ימים (2-3 דקות). ולהקדיש את שאר הזמן לדבר המרכזי שאותו עושים.
הדבר הטוב שיכול להגרם מכך, הוא שהדברים יעשו. לאט, ייקח להם זמן, אבל בהחלט הדברים יעשו.

השקר הגדול: לא הספקתי לעשות היום כלום

הרבה פעמים אני שומע משפטים מהסוג:

• לא הספקתי כלום
• בזבזתי את הזמן
• הזמן עף לי...אני גרוע..
• וכד'

הרבה פעמים אני מוצא שמדובר במשפטים מוטעים. ובשקר גדול.

למשל:

• לפעמים מספיקים הרבה ופשוט מרגישים שמספיקים מעטן
• לפעמים מספיקים מעט רק יחסית למה שרוצים לעשות ולא באופן אובייקטיבי

כאשר אנחנו מרגישים שלא עשינו כלום כדאי לקחת בחשבון מספר נקודות

• אנחנו לא רובוטים. עשיית דברים היא דבר רגשי. אם ארגנתי חשבונות למס הכנסה היום, זה אולי נראה מעט אבל זה עומס רגשי גדול, וכדאי להתייחס לזה בהתאם.
• לעודד את עצמנו על ההצלחות שכן עשינו (תודה וכד')
• את המשפט לא הספקתי כלום, אפשר להחליף במשפטים יותר מדוייקים כגון: הספקתי פחות ממה שרציתי/ חשבתי

בנוסף, בשביל לשנות את הדפוס של "לא הספקתי כלום" כדאי לעבוד בעזרת שיטת הצעדים הקטנים על מה שהספקנו. למשל בעזרת אמירת תודה למה שהספקנו היום באופן כללי, ובאופן ספציפי לדרך עבודה עם דפוס זה.

מותר לטעות

רובינו שונאים לטעות.

אפשר להבין אותנו: יש לזה מחיר, זה מוציא מהשיגרה, אנחנו עלולים להרגיש רגשות שלילים עם עצמנו ועוד..

הענין הוא שכל תהליך הלימוד קשור לטעות. אי אפשר ללמוד בלי לטעות.

אי אפשר להשתנות בלי לטעות

וגם אם למדנו, פעם משהו, הרי ששום דבר לא עומד. אנחנו חייבים להמשיך וללמוד, אילו הם החיים.

חשוב לזכור עם כל ההרגשות השלילים שמלווים את העניין, מותר לנו לטעות.

כאשר יש הרבה מאוד רעיונות בראש ולא מצליחים לעשות כלום

לעתים יש הרבה מאוד רעיונות בראש. הרבה מאוד רצונות לעשייה. אבל שום דבר לא מתחיל.

זהו מצב של געש ברמות שונות "בלי תוצרת".

זהו מצב מוכר במיוחד לאנשים עם הפרעות קשב ( ADD, ו ADHD) אבל לא רק להם.

כאשר יש הפצצת רעיונות ואנרגיות ויש פתח צר של משאבי קשב - שום דבר בפועל לא מצליח לקרות.

לעתים יש כאלה שמנסים להרגיע את עצמם ולעשות משהו אחד. מניסיוני זה לא עובד.

למקרה כזה, ישנן שתי אסטרטגיות שאני מציע לך לבדוק אותםץ אולי הם יעבוד לך

האסטרטגיות הן:

1. לרשום במפוזר את כל הרעיונות שעולים

לערוך רשימה של כל מה שעולה. כל הרעיונות התחלות. פשוט לכתוב אותם, לכתוב את התחלות שלהם.

יש כאלה שאוהבים לעשות את זה בכתיבה על נייר, על פתקים. לי יש קובץ נגיש במחשב (נפתח מהלוח הראשי). בקובץ הזה אני רושם את כל הרעיונות.

בזמן אחר אני עשוי להסתכל עליהם ולהשתמש בחלקם

2. להתחיל לעשות את הרעיונות

למרות שזה לא נראה סביר, , אפשר להתחיל לעשות את כל הרעיונות.

פשוט להתחיל לעשות אותם מבלי לדאוג שלא נגמור לעשות אותם.

אפשר להתיייחס להתחלה הזאת כצעד בשיטת הצעדים הקטנים. אין מה לדאוג שקופצים מדבר לדבר, ההתחלות הללו אולי יהיה להם המשך.