יש להם שעה/ שעתים/ יום שלם שהם מחליטים להקדיש אותו למשהו. הם מתכננים להקדיש את כל הזמן הזה לאותה מטלה, אותו עניין. בפועל במשך כל היום הזה הם עושים הרבה דברים אחרים ולבסוף לא עושים את המטלה שהם תכננו לעשות.
זהו מצב שמוכר לדחיינים רבים. (עם/בלי הפרעת קשב, ADD, ADHD וכד').
הבעיה היא כפולה:
- ראשית כמובן לא עושים מה שרוצים לעשות
- שנית, בגלל רגשות האשמה וכד' הם לא נהנים מהדברים האחרים שהם עושים, הם לא נחים
כך יוצא שהם יוצאים קרחים מכאן ומכאן
- גם המטלה לא נעשית
- גם הם לא נחים ולא נהנים מהזמן שבו הם עשו דברים אחרים.
המצב הזה ניתן להתמודדות בדרכים רבות.
לעתים קרובות, כאשר אנשים שעובדים אתי, נפגשים בסיטואציה הזאת אני מציע להם פשוט להנות מהמצב החדש. כלומר:
כאשר הם מבינים שהם פינו זמן לעשות משהו אבל הם לא עשו אותו/ לא עושים אותו, מה שאני מציע להם לעשות זה פשוט לעשות משהו אחר, שהם נהנים לעשות אותו.
להסכים/ להשלים/ לקבל את המצב החדש שבו מה שהם תיכננו לא יעשו היום/ עכשיו.
להנות מכך שהם עושים משהו אחר.
- לעתים מתברר שעשית המשהו האחר היא סוג של מנוחה בשבילם - כך שבהמשך הם יכולים לעשות את המטלה
- לעתים מתברר שעשית המשהו האחר קידמה אותם בהבט אחר - שזה גם משהו חשוב.
לסיכום:
- כאשר פינית זמן לעשות משהו ואת/ה רואה שהדברים לא נעשים
- תנסי/ה להנות מהמצב העכשוי ולא לדחוף את עצמך לעשות את הדבר שרצית.
בטווח הרחוק, זה יכול לעזור מאוד לך ולעשיית המטלות שלך.