איך את/ה לוקח/ת כישלון?
איך את/ה מגיב/ה לכישלון?
כמעט בכל החלטה בנושא שלא מכירים, בכל מצב חדש או כמעט חדש, יש סיכוי גדול שיהיה כישלון.
אם לדוגמא נתיייחס למצב שבו אנחנו נכנסים בפעם הראשונה למסעדה אינדונזית ומזמינים משהו, (ונניח שאין לנו שום מידע מוקדם על אוכל אינדונזי), הרי שיש סיכוי שהמנה שנבחר היא לא המנה הכי מלהיבה, הכי טעימה.
כמה שלא נתחקר את המלצר/ית זה לא יעזור, עד שלא נטעם ולא נוכל לא נוכל לדבר מהו הדבר הטוב בשבילנו.
יש סיכוי סביר שאם נכנס למסעדה הזאת עוד כ-10 פעמים הרי שבפעם העשירית נבחר הרבה יותר טוב.
האם נכשלנו בפעם הראשונה? אני לא סבור כך.
אני מעדיף להתייחס לביקורים הראשונים במסעדה האינדונזית כשכר לימוד. שכר לימוד יקר או פחות. השאלה העיקרית האם נלמד את השיעור. זאת לדעתי ולהערכי השאלה העיקרית.
אם נלמד את השיעור בביקורים הראשונים במסעדה האינדונזית הרי שנוכל להגיד שהביקורים האלה היו שכר הלימוד שלנו.
הציפיה שמייד נדע הכל בפעם הראשונה היא מובנת, אבל כמובן גם מגוכחת.
אני מציע שבכל פעם שהתברר לך שבחרת בבחירה לא נכונה תשאל/י את עצמך מה למדתי?
הרי שכר הלימוד שולם כבר, וכדאי שנלמד ממנו.
