הם קובעים יעדים, מטרות, ואז מתכננים את הזמן כל רגע, כל שניה.
אחרי יום יומים (שבוע) שזה עובד, זה מפסיק לעבוד.
מתברר שאין חשק/ כוח/עניין להשיג את המשימות שקבענו לעצמנו.
זה לא סתם.
אנחנו בני אדם, אנחנו לא רובוטים שיכולים לחזור על פעולות שאומרים להם בלי להרגיש.
לפיכך, כשאנחנו מציבים משימות ויעדים בזמן, יש לקחת בחשבון לא לעשות משהו שהוא מאוד שונה מהצרכים שלנו אלא להציב משימות סבירות, הגיונית שאפשר לעמוד בהם. או בקיצור לעבוד לפי שיטת הצעדים הקטנים.
