דברים קטנים שגוזלים את הזמן: להפסיק לדחות לרכוש מיומנויות ולנהל את הזמן טוב יותר

איתור נושא העבודה באופן כללי
כאשר אני עובד עם אנשים על שינוי דפוסי הדחיינות שלהם בחיים, אני עובד כמובן על התחומים המרכזיים החשובים להם.
יחד עם זאת, מידי פעם אני מבקש לקחת משהו "פשוט" יחסית, כזה שכמעט ולא נראה כקשור לדחיינות, ולעבוד עליו.

באופן דומה אני עובד עם ניהול זמן. כאשר אני מבחין שיש נושא שגוזל ממני או מהאנשים שעובדים אתי מעט זמן, אבל באופן  קבוע, אני מנסה לעודד אותם להפסיק להגרר לדפוסי הדחיינות שלהם, ולעבוד על נושא זה.

כפי שכתבתי באחד הפוסטים: ניהול זמן לוקח זמן  אולם יש לזכור שלעתים קרובות זה זמן ששווה להקדישו, מכיוון שלאורך מספר חודשים הזמן ההשקעה יוצאת כדאית.

דוגמה: שיפור משהו קטן, דחיינות ושיפור ניהול זמן

נניח שמידי יום (או כמה ימים) אני נכנס לאתר מסוים שמבקש ממני ססמה. זה יכול להיות משהו שקשור לבנק, לחשבון ההשקעות שלי בבורסה וכד'.
מדובר בחשבונות שלרוב לא רצוי לשמור אותם על הדפדפן, כך שאני צריך להקליד את הססמה כל יום.
הססמה עשויה להיות מורכבת ממספרים/ אותיות וכד'.


מה שהרבה אנשים עושים במקרה זה:

  • רושמים לעצמם ביומן/קובץ וורד את הסיסמה ובכל יום מסתכלים שוב ושוב על הססמה - לוקח זמן מצטבר מידי יום
  • מוותרים על בעיות האבטחה ומבקשים מהדפדפן שישמור להם את הססמה.- בעיות אבטחה
שתי הפעילויות לא טובות. 

פתרון אחר

ומה היה קורה אילו אנשים היו מקדישים שעתים בשבוע בזמנים נוחים בשביל ללמוד את הססמה הארוכה?
לדעתי היו מרוויחים  מספר דברים:
  • פותרים את בזבוז הזמן בלמצוא את הססמה ובלהקליד אותה
  • נהנים מזה שהצליחו ללמוד משהו בעל פה, ושיפרו את השיטות לשיפור הזיכרון שלהם. 
ישנם אינספור דוגמאות לדברים שהיינו יכולים להקדיש להם זמן עכשיו ולחסוך הרבה זמן אחר כך:
  • אם אתם פותחים כל פעם מסמכי וורד ורושמים אותם דברים (לוגו וכד') אפשר להשמש בתבנית או במאקרו וורד
  • אם אתם כותבים אתרים בגוגל סייטס אתם יכולים להשתמש בתבניות גוגל סייטס
  • אם אתם מזמינים בסופר את אותה הזמנה או שהולכים למכולת וקונים את אותם דברים, אתם יכולים לכתוב להם רשימה קבועה
  • בעיה במחשב שעובד לאט, יתכן שצריך להזמין טכנאי מחשבים/ לפרמט את המחשב/ לקנות מחשב חדש ועוד - במיוחד עם הבעיות במחשב לוקחות לנו זמן
  • ועוד
לסיכום
זכרו, הרעיון הוא לאתר משהו קטן שגוזל זמן, ולנסות לסדר אותו/ לארגן אותו/ לשפר מיומנות שקשורה אליו. 
לרוב שיפור המיומנות או תיקון הבעיה יקחו זמן, אבל לאורך זמן מדובר על זמן ששוה להקדישו. 

איך לארגן דברים עכשיו שאולי נצטרך אותם עוד שנה/ שנתיים/ שלוש (לקטלג)

איך לארגן רשימות / דברים שצריך שאולי נצטרך בעתיד
לאחרונה התלונן בפני אחד המאומנים שלי על כך שהוא לא מצליח לקטלג דברים לטווח ארוך.
שאלתי אותו במה דברים אמורים. הוא נתן לי דוגמאות של:

  • הלוואה שהוא לקח - איך לזכור את כל תנאי ההלוואה עוד שנתיים - אולי הוא ישכח
  • ספרים שהוא נתן לחברים- הוא אומנם רשם אותם אבל לא תמיד זוכר איפה הרשימה
  • ססמה לאתר שהוא נרשם אליו - אולי יצטרך אותה בעתיד

לזה אני אוסיף מספר דוגמאות נוספות:
  • סיכום שיחה שהייתה - שלא בטוח שנזכור את תוכנה בעוד שנתיים
  • פרטים  על קניות שעשינו שאולי נצטרך את הפרטים שלו (מפרט מחשב, מפרט זיכרון נייד וכד')
  • הלוואות שנתנו לחברים/ תלמידים/ מאומנים...

המשותף לכל הדברים האלה שזה דברים שלא בטוח שנצטרך אותם בעתיד, אבל אולי כן נצטרך אותם. 
אז איך אפשר לשמור דברים שאולי נשתמש בהם ואולי לא...

הפתרון הוא פשוט מאוד. וקשור לגמייל, האימייל של גוגל, 

איך לזכור דברים שאולי נצטרך בעתיד

ראשית, אם אין לכם את ג'ימייל, אז תפתחו תיבת גימייל

לאחר מכן, בכל נושא שרוצים לזכור, יש לפתוח הודעה ולשלוח אותה לעצמנו (לתיבת האימייל שלנו).
בתיבת המייל לכתוב את כל הנתונים שצריך לזכור בצורה כמה שיותר מפורטת (והרבה יותר מזה):
  • בגוף ההודעה יש לרשום את שמות כל האנשים והכינויים שקשורים לזה (כולל שמות משפחה) -  (למשל יוסי שלומי, חייב לי כסף, סכום )
  • לרשום את התאריכים (למשל: ההלוואה ניתנה ב 2009, בתאריך 22.5)
  • לרשום את כל הפרטים הרלוונטים (נתתי לו את ההלוואה, כי לא היה לו כסף, והוא היה חייב את זה לסגור את המינוס שלו...)
  • לרשום את כל הפרטים הרלוונטים כולל כל מילות המפתח שקשורות
  • לבסוף לשלוח את ההודעה לעצמכם
איך נמצא עוד שנתיים
לאחר מכן עוד שנתיים (או חודש/ חמש שנים, עשר שנים..)  אם מחפשים משהו כזה, אז  מחפשים אותו ב gmail.

קל למצוא אותו בגימייל,  כי מספיק שנרשום את השם המלא ואז נקבל את ההודעה, או אם אנחנו לא זוכרים נחפש את הנושא וכד'. 
בקיצור קל יחסית למצוא את ההודעה ששלחנו לעצמנו עם כל הפרטים.

בדרך הזאת יש אפשר לשמור כל דבר שנרצה, מבלי לדאוג שנאבד אותו. 
שיטה פשוטה, אלגנטית.. ויעילה.

טיפ מה עושים עם הכנת רשימות "מה לעשות" כשבפועל לא עושים שום דבר שכתוב בהם

חלק מהדחיינים מכירים את המצב שבו הם עושים רשימת דברים לעשות, אבל לא עושים כמעט כלום מכל מה שכתוב ברשימות.
למחרת שוב עושים רשימת דברים לעשות.. אבל לא עושים כלום
למחרת...

מעבר לזה שלא עושים הרי שהרשימות נערמות, נערמות, ולבסוף נאבדות.

כמובן שיש הרבה אסטרטגיות להתמודדות עם דחיינות ברשימות, בפוסט הזה אני רוצה לעודד אותכם לעשות רשימות במחשב. אני מעדיף לעשות אותם בגוגל סייטס (להסתכל על בניית אתר אישי בגוגל סייטס) אבל זה כמובן יכול להיעשות בכל צורה ובכל בפלטפורמה.

הרעיון הוא פשוט להמשיך ולעשות את הרשימות, לעתים להצליח לעשות מה שרשום בהם ולעתים לא.
יחד עם זאת בכל מצב הרשימות נשארות. בבעתיד, שיהיה כוח, אולי עוד שבוע/ חודש/ חודשים... יהיה אפשר לעבור על כל הרשימות (שלא יאבדו כמובן כי הם על המחשב) ולראות  מה עוד צריך לעשות...

בדרך הזאת הרשימות מקבלות משמעות נוספות גם אם לא עושים שום דבר שכתוב בהם: בעתיד יהיה אפשר להשתמש בהם.
וזה הרעיון: להמשיך ולעשות את הרשימות על המחשב, בעתיד לרכז אותם ולבדוק מה יש לעשות.


איך להרים פרויקט בשתי רשימות

לפני מספר ימים התקשר אלי מישהו שעבדתי איתו לא פעם בנושאים שונים של דחיינות והתארגנות.

הוא צריך להקים חדר עבודה בתוך הבית שלו, כך שיוכל לקבל אנשים. כבר חודשים שהוא בפרויקט הזה ולא מצליח להתקדם איתו.

היו לו הרבה מכשולים: כל רעיון שלו נקטל על ידי הסובבים אותו, כל החלטה היתה קשורה בהחלטה אחרת (איפה הוילון, איפה הרהיטים, לבנות קיר גבס..) בקיצור הוא היה משותק.

מי שמכיר את דרך העבודה שלי מכיר את החיבה שלי לדרך הקאיזן, דרך אימון אישי  לפי שיטת הצעדים הקטנים.
כאן היה ברור שאני צריך לארגן לו שיטה פשוטה וברורה, כזאת ש:

  • תעבודה
  • אפשר להבהיר אותה בטלפון, 
  • אפשר לעקוב אחרי בטלפון/ מייל.

שאלתי אותו :מה הדבר הקטן ביותר שאתה יכול לעשות כרגע ואפשר לרשום אותו?
התשובה שלו היתה: לארגן את החדר...

תשובה שהבהירה לי שהוא ממש במצוקה ולא מסוגל לחשוב. 

הכנת שתי רשימות
ביקשתי ממנו להכין שתי רשימות. 

רשימה ראשונה - מה אפשר לעשות עכשיו שלא תלוי בשום דבר
  • כלומר מה אפשר לעשות באופן מיידי

רשימה שנייה - מה צריך לעשות אבל אחר כך ולא עכשיו. 
  • מה לא ניתן לעשות עכשיו, אבל צריך להיעשות בהמשך,
    • למשל אחרי שיתקבלו החלטות נוספות
    • אחרי שיקרו דברים אחרים...
    • משהו גדול מידי לעשיה ברגע זה


כאן ביקשתי ממנו שיתאר כל מה שצריך לעשות. וניסינו לחלק כל דבר לשתי רשימות. 

דוגמאות לדברים שצריך לעשות
  • לבנות קיר גבס - שייך לרשימה שניה - צריך להחליט האם להקים, ואם כן איפה בדיק
  • לקנות פוסטרים מתאימים הקשורים לעבודה - ניתן לעשות עכשיו - שייך לרשימה הראשונה (אבל עדין לא לתלות)
  • לקנות תמונה אסטטית - שייך לרשימה השנייה - צריך לראות איך החדר יתקבל ואז להחליט איזה תמונה לקנות
  • לקנות כיסא מיוחד לעבודתו - הוא ידע בדיוק איזה אז שייך לרשימה הראשונה
  • לקנות צמחיה - הוא הכיר בדוק את התאורה ואת המקום, וידע מה הוא רוצה - שייך לרשימה הראשונה - רק חלקית כי ידע רק על שני דברים שרצה לקנות והשאר צריך להחליט
  • התקנת פעמון - שייך לרשימה ראשונה
  • שטיח - רשימה שנייה
  • להרכיב ארון ספרים  - שייך לרשימה הראשונה (מתחלק לתת צעדים: לבקש עזרה מחבר לבניה)
  • ועוד
  • ועוד
כך ישבו וכתבנו את הרשימה.

הרעיון
הרעיון ההוא מאוד ברור. 
  • להניע לפעולה - לעשות דברים אפילו קטנים שיגרמו 
    • גם לדברים לקרות (כלומר הקמת החדר תקרום עוד וגידים)
    • הרגשת הצלחה שתעודד המשך פעילות בעתיד

יש לשים לב שלא דיברתי איתו על מטרות, יעדים, ניהול זמן וכד'... 
רק שתי רשימות.. זה מספיק

תוצאה
למחרת קיבלתי מייל על מספר דברים שנעשו (אחרי תקיעות של חודשים)
לאחר מכן טלפון על עוד דברים שנעשו.

להרים פרויקט בשתי רשימות
מדובר על דרך מצוינת אשר עוסקת בצעדים קטנים ומאפשרת להתקדם ולהרים את הפרויקטים שרוצים להרים אותם. 
מדובר על דרך שאפשר בהחלט לעשות לבד ואין צורך להיעזר במאמן אישי. (למרות שזה כמובן יכול לעזור).


איך לזכור לעשות בדיקות רפואיות תקופתיות ולהפסיק לדחות

אחד הדברים שדחיינים, וכאלה עם בעיות התארגנות, הפרעת קשב (ADD, ADHD) ועוד נוהגים לעשות הוא לדחות את הטיפול בבעיות רפואיות לא דחופות, לדחות כל דבר שקשור בפעילות רפואית מונעת.
כשאני אומר לדחות אני מתכוון גם בלישכוח:  מאוד קל לשכוח לעשות בדיקות רפואיות תקופיות

בפעילות רפואית מונעת שדחיינים נוהגים לדחות אפשר למנות:

  • בדיקה תקופתית אצל רופא שיניים (פעם בשנה או בחצי שנה)
  • הליכה לשיננית (פעם בחצי שנה או שנה או שלושה חודשים)
  • בדיקות דם תקופתיות (פעם בשנה)
  • בדיקת רופא עור (מי שצריכים)
  • ועוד
  • ועוד
ואכן קל מאוד לדחות את הפעילויות הללו. מדובר על פעילויות שהן לא דחופות (למרות היותן מאוד חשובות), אף אחד לא יושב עליכם לעשות אותם, עושים אותן פעם בהרבה מאוד זמן, בקיצור הסיכוי הוא שדחיינים לא יעשו אותם היא מאוד גדולה. 

 אפשר לטעון (ובצדק יחסי) שמדובר על פעילות שקשה לעשותה בגלל ניהול זמן לקוי.
אחת הדרכים המצוינות שיכולות לעזור שלא לדלג על הפעילויות החשובות הללו בתחום הרפואה המונעת ולהתגבר על הדחיינות היא להשתמש ביומן אלקטרוני מסוגים שונים.
אני אוהב להשתמש בגוגל קלנדר, אבל כמובן שאפשר להשתמש בכל תוכנה אחרת. 

ניקח לדוגמא בדיקת דם תקופתית שאני עושה אותה מידי שנה. 
אני רושם לי ב google calendar את התאריך האחרון שהייתי בו (תחילת ספטמבר) ומשם אני עורך לעצמי התראה מידי שנה (דבר שקל מאוד לעשות ביומנים מהסוג הזה), אני יוצר לעצמי תזכורת חודש לפני, שבועיים לפני, שבוע לפני...
מכיוון שבדיקת דם אין צורך לקבוע תור ארוך (בקופת חולים שלי לפחות) אז אני רושם לי את התאריך רק כשבוע לפני. 
דהיינו אני רושם לי את התאריך שצריך לקבוע את התור.

תור לרופא עור אני רושם לעצמי לקבוע כחודש לפני התור. וגם פה אני נותן לעצמי התראות אוטומטיות (שיגיעו לאימייל) חודש לפני, שבועים לפני, שבוע לפני, חמיש ימים לפני...

בקיצור... מי שמשתמש בטכניקה הזאת יש סיכוי סביר שהוא יזכור לעשות את הבדיקות התקופתיות הכל כך חשובות ולהתגבר על הדחיינות שלו. 

באיזה אסטרטגיות אתם אתם משתמשים בכדי לדחות דברים? וגם תרגיל למיגור דחיינות

דחיינים משתמשים בדרכים מגוונות,בשביל לדחות דברים. 
מומחים מציעים אינספור אסטרטגיות להתמודדות עם דחיינות החל מהכנת רשימות פשוטות ועד למודלים משוכללים. 
לעתים דרך מסוימת עובדת עבור דחיין מסוים, הופכת אותו לדחיין לשעבר לכמה זמן, אולם אחרי זה הדרך איכשהו מפסיקה לעבוד. 

אחת הצורות שראיתי שהיא עובדת זמן רב, ועוזרת לדחיינים היא פשוט לנסות ולהכיר להם את אסטרטגיית הדחיינות שלהם. 

כן. פשוט לשקף להם את האסטרטגיה הספציפית שלהם למוסס את הדברים, לא לעשות דברים וכד'...
כאשר משקפים לדחיינים את האסטרטגיה שלהם התגובה המידית היא תדהמה או פליאה, ומיד טוב. אז מה? מה הטעם? או מה עושים?

אבל העניינים הם הרבה יותר מורכבים.
אחרי שאנחנו מכירים את אחת מאסטרטגיות הדחיינות שלנו, הרעיון הוא להישאר איתה, להכיר אותה, לתת לידע שלנו לחלחל, לראות את דרך שבה אנחנו רגילים לדחות דברים נכנסת בכל אחד מהדרכים שבהן אנחנו משתמשים. 

אחרי שנותנים את זמן להכרות עם האסטרטגיה זאת (ורק אחרי שנותנים זמן) רק אז זה הזמן לעשות שינוי, (עדיף שינוי עדין). 

ולסיום תרגיל למיגור דחיינות:
חפשו את הדרך שבה אתם נוטים לדחות דברים. איך אתם עושים את זה. 
חפשו דברים פשוטים כמו 
  • שאתם צריכים לעשות משהו אתם הולכים לראות טלוויזיה
  • אתם עושים טלפונים לא הכרחיים
  • אתם...
ואז תראו לפחות שבועיים שלושה איך זה קורה. 

כן, פשוט תלמדו את המנגנון שבו הדחיינות קוראת. 

אחרי הדרך תראה את עצמה....

בהצלחה
:)

שיפור התארגנות זמן עם שעון הקיץ / שעון החורף (לאנשי ADD, הפרעות קשב ואחרים) - שעון קיץ 2011

אנשים עם הפרעת קשב, ADD ואחרים מוצאים את עצמם לא פעם כשהם מאחרים ואפילו לא יודעים זאת.
זה קרה גם לי כמובן, ולא פעם.

החלפת השעה בשעון ב"שעון הקיץ" ולחלופין ב"שעון החורף" הוא מקום "מועד לפורענות". הסיכוי לפספס אותו גדול. במיוחד אם אתם מפוזרים, ולא קשובים בתקופה זאת לרדיו/ טלוויזיה.

אז איך אפשר לנהל את הזמן טוב יותר?

הדרך הפשוטה ביותר שאני משתמש בה ואני מלמד את כל המאומנים שלי להשתמש בה היא פשוטה מאוד:  כאשר מתחיל / מסתיים שעון קיץ/ שעון חורף (גם אם פספסתם אותו) יש להיכנס לקרוא באחד האתרים מתי בדיוק יתחיל שעון הקיץ הבא. ואז לסמן את זה ביומן של גוגל , google calendar, או כל יומן אלקטרוני אחר).
היתרון ביומנים האלקטרונים הוא שהם יכולים להודיע לכם/ לשלוח לכם אימייל/ לצפצף לכם בטלפון.. כשזה קורה.
אני מכוון את עצמי שהוא יודיע לי שבוע לפני, שלושה ימים, לפני יומים לפני, יום לפני ובאותו יום...


כך אני בטוח זוכר את החלפת השעה דבר מונע בעיות.
פתרון פשוט שכמעט תמיד עובד !!!

ובאופן מעשי: הפעם הבאה שהשעון יתחלף לשעון קיץ יהיה ב 1 באפריל 2011 (דווקא תאריך קל לזכור אותו). אני עדכנתי אותו ביומן גוגל שלי שלי כך שאקבל מייל לגימייל לפני שזה יקרה.


שיפור ההתארגנות דחינות עם גוגל סייטס

אחת הבעיות של ההתארגנות היא בעצם איך להתארגן. מהי הדרך להתארגן...

אז כמובן שאין תשובה אחת. לכל אחד מתאים משהו אחר בזמן אחר.

כלי שאני משתמש בו כרגע הוא הכלי של גוגל סייטס
בעזרת גוגל סייטס ניתן לארגן כל מיני תיוקים, מחשבות, רעיונות לפרויקטים ועוד. (אפשר לקרוא על כך יותר בעמוד ההתארגות לדחיינות בגוגל סייטס).

באופן טכני מדובר על כלי שלוקח זמן ללמוד אותו. אולי כמה שעות. לי הוא מאוד עוזר. וגם לאנשים שעובדים אתי.
כדאי לנסות...


דחיינות קשורה למערכת הרגלים שלמה

הרבה מאוד פעמים כשמנסים לעבוד עם דחיינות מצליחים למשך תקופה מסוימת ואז "הכל מתפרק". הדברים כבר לא עובדים... אנשים לא עושים דברים, שוכחים לעשות דברים...


עבדתי גם עם עצמי וגם עם אינספור אנשים שנפגשו בבעיה הזאת: הדברים עובדים תקופה מסוימת ואז מפסיקים לעבוד... בגלל חוסר בראיית התמונה השלמה. 


צריך להבין שדחיינות קשורה למערכת הרגלים ודפוסים שלמה שדחיינות היא רק חלק מהם. על מנת לעשות שינוי משמעותי ולהפסיק לדחות לעשות דברים צריך לקחת בחשבון את התמונה השלמה.
יש לעבוד עם מיגור הדחינות תוך כדי התחשבות במערכת הכוללת.


אני אתן דוגמה (שמתאימה לחלק מהדחינים):
  • כאשר אדם הוא דחיין,
  • יש לו נטיה לדחות דברים,
  • יש לו נטיה לכעוס על עצמו כשהוא דוחה
  • יש לו נטייה לספוג כעסים מהסביבה כאשר הוא דוחה דברים ולא עושה 
  • הוא מרגיש לא בסדר עם עצמו - זוהי מהות הקיום שלו (כמובן בהגזמה).
כאשר אתם מרגיש לא בסדר עם עצמו, וזוהי התפיסה העצמית שלו, אז כאשר הוא מפסיק לדחות דברים אז:
  • האדם מפסיק לדחות דברים
  • הוא מפסיק לכעוס על עצמו
  • הסביבה מפסיקה לכעוס עליו
  • הוא מתחיל להרגיש בסדר עם עצמו
  • משהו לא בסדר בתפיסה העצמית שלו שהשתנתה.
כלומר התפיסה העצמית השתנתה, האדם מרגיש שמשהו לא בסדר. 

בשביל להגיע לאיזון... האדם חוזר להיות דחיין. כדי להרגיש לא בסדר עם עצמו
(במקרה זה גם הסביבה תנסה להחזיר אותו להיות דחיין... אבל על זה בפוסט אחר).

הרעיון המרכזי הוא שבמקביל לדחיינות יש לעבוד עם התמונה הכוללת שבמקרה זה היא התפיסה העצמית שלו. 

אני  נוטה לעבוד לפי הקאיזן, שיטת הצעדים הקטנים על מנת לעשות שינוי מספיק איטי, כזה שיראה את התמונה השלמה והאדם יוכל לעשות באמת שינוי משמעותי. 

אדם עם הפרעת קשב הוא כמו כלב בשוק

לפעמים דחיינות  נובעת מאיזו שהיא וריציה של הפרעת קשב.

אדם עם הפרעת קשב דומה לכלב עם חוש ריח מפותח שצריך לעבור בשוק בשביל להגיע הביתה (או לכל מטרה אחרת).

הוא  מתחיל ללכת נחוש בדעתו במטרתו, והנה פה יש ריח שמסיח את דעתו, ושם יש ריח שמסיח דעתו, והוא הולך אחרי הריח הזה, והריח האחר,
ואחרי הצבע הזה, והגירוי הזה.

למטרה שלו הוא כבר לא יגיע היום.

לפעמים, אנשים עם הפרעת קשב, עם כל רצונם הטוב אין שום סיכוי שיצליחו לעבור את השוק ולהגיע למטרה בשלום.
אולי צריך לקחת אותם בדרך עוקפת שוק
אולי צריך לקבוע איזורים בשוק אליהם להגיע (מדוכן לדוכן).

לאנשים עם הפרעת קשב קשה לצאת מהשוק 

להיפרד מחפצים ישנים מעיקים

אחד הדברים שקשה לעשותם, וזוכים לדחיינות יתר,  זה להיפרד מחפצים שאנחנו לא משתמשים בהם.

דחיינים (ולא רק הם) מכירים את המצב שבו יש משהו שלא משתמשים בו ומקווים שפעם נשתמש בו/ שפעם יהיה בו שימוש.

אני מדבר על דברים קטנים כגון

  • ספרים שלא קראנו ו(כנראה) לא נקרא
  • "ציוד" לעבודות יד
  • תמונה שלא נתלה
  • קריסטלים שפעם קנינו
אני מדברים על דברים גדולים כגון

  • פסנתר
  • ארון מפורק שמחקה לגאולה
להיפרד מהדברים האלה זה להיפרד מחלום
כאשר נפרדים מהדברים האלה אנחנו בעצם נפרדים מחלום. חלום שפעם נשתמש בהם. חלום שפעם נעשה איתם משהו...
זה סוג של פרידה מהחלום.

יחד עם זאת חשוב להבין שלפרידה מהדברים האלה יכולה להיות השפעה מועילה ביותר
מבחינה פיזית - יש פינוי מקום. יש מקום חדש לדברים להיכנס, אפשר לחיות עם פחות חפצים ויותר מקום - זוהי הרגשת רווחה מאוד גדולה. 
מבחינה נפשית - רוחנית אולי זה פרידה מהחלום, אבל זה אפשרות לחלום מחדש. לתת מקום לחלומות חדשים, לתת מקום לעוד משהו בטוחנו. 

איך להיפרד מחפצים ישנים
ראשית, כדאי להחליט מאיזה חפצים רוצים להפרד. (זה קשה ביותר)
  • מה החפצים שכבר שנה/שנתים, אולי חמש שנים לא נגעתם בהם 
תמצאו אתם את הקריטריון הזמן, אבל הוא חשוב. 

שנית תקבעו לוח זמן. חשוב להשתמש בטכניקות של ניהול זמן. בכדי לעשות את זה. 
בנוסף, קחו את זה לאט. לא הכל בשניה זאת. השתמשו בקאזן, בגישה של אימון אישי לפי שיטת הצעדים הקטנים בכדי לעשות את השינוי. 

ניהול זמן לוקח זמן

כאשר מתעסקים בניהול זמן, ניהול פעילויות בזמן, רוצים "לחסוך בזמן", או לשנות את ארגון הפעילויות בזמן.

צריך לדעת שזה לוקח זמן בפני עצמו. לפני ש"חוסכים זמן" צריך להשקיע זמן.
כמו כל דבר אחר, גם ללמוד איך לנהל את הפעילויות שלך בזמן לוקח זמן.
זה כמו להשקיע בלימודים במשהו אחר. לוקח זמן ללמוד, אבל אחר כך הלימודים מניבים פירות.

בקיצור: כדאי לקחת בחשבון שללמוד ניהול זמן לוקח זמן, ולא כדאי להתבאס מזה :)



אני לא רובוט - טעויות בניהול זמן

אחת הטעויות בניהול זמן, בשיפור התארגנויות בזמן היא שאנשים מנסים להתייחס אל עצמם כמו מכונות

הם קובעים יעדים, מטרות, ואז מתכננים את הזמן כל רגע, כל שניה.
אחרי יום יומים (שבוע) שזה עובד, זה מפסיק לעבוד.

מתברר שאין חשק/ כוח/עניין להשיג את המשימות שקבענו לעצמנו.
זה לא סתם.

אנחנו בני אדם, אנחנו לא רובוטים שיכולים לחזור על פעולות שאומרים להם בלי להרגיש.

לפיכך, כשאנחנו מציבים משימות ויעדים בזמן, יש לקחת בחשבון לא לעשות משהו שהוא מאוד שונה מהצרכים שלנו אלא להציב משימות סבירות, הגיונית שאפשר לעמוד בהם. או בקיצור לעבוד לפי שיטת הצעדים הקטנים.

מה הדבר החשוב לך להשיג כרגע? בדיקת זמן

להרבה מאיתנו יש מטרות, יש דברים חשובים שאנחנו רוצים להשיג.
התרגיל הפשוט הבא מיועד לוודא מה אנחנו עושים בפועל.

השאלה היא איך את/ה מחלק את הזמן שלך ביום.?
למה אתם מקדישים הכי הרבה זמן משעות העירות שלך?
ואני מתכוון מעבר לעבודה הרגילה (שגם זה יכול להכנס כאן). אלא הזמן הפנוי שיש לכם מה אתם עושים איתו?

התשובה לשאלה יכולה להפתיע אותכם. רוב הדחיינים (וגם אחרים) מקדישים זמן לדברים שנראים להם לא חשובים.

פשוט תראו את זה תכירו את זה.

ובהערת סוגרים (או בהטרמה) לאחד הפוסטים הבאים: יש שתי אסטרטגיות שאני ממליץ עליהם למי שמגלים שהם לא מקדישים את הזמן העיקרי לדברים החשובים שלהם

אסטרטגיה אחת היא הפשוטה, להתחיל לאט, בשיטת הצעדים הקטנים, להקדיש זמן למשהו חשוב.

אסטרטגיה שנייה, היא נראית משונה בהתחלה: פשוט להבין / לחשוב שאולי הדברים החשובים שלכם זה לא מה שאתם חושבים ולהתחיל לתת ערך גדול יותר לדברים שאתם עושים (אלא שלאו דווקא נראים חשובים), אלא שאתם מקדישים להם את עיקר הזמן שלכם.



כשאין כוח לעשות דברים למרות שיש זמן לעשות אותם

פיניתם זמן, ויש לכם זמן לעשות את הדברים החשובים אבל אין לכם כוחות.

מצב מוכר ללא מעט דחיינים.

כתבתי שאחת האפשרות להתמודדות עם המצב הוא לשנות כיוון ולהנות מהמצב

אפשרות נוספת שעשויה לעבוד:
  • להנמיך ציפיות לדעת שהיום לא יקרה הרבה
  • לנוח קצת יותר ביום הזה
  • לעשות משהו קטן, קטן קטן שקשור למטלות שתכננתם היום (לפי שיטת הצעדים הקטנים)
זה לעתים יותר טוב מלא לעשות כלום

לסדר את הניירת

הרבה מתלבטים איך לסדר את הניירת. ערימות על ערימות של ניירות. מחשבונות עד לכל מיני מכתבים, מזכרות וכד'

רעיון טוב הוא פשוט לקנות סורק ולקנות זיכרון חיצוני (ודיסקים) ופשוט לסרוק את החומר, לשמור אותו בצורה נאותה.

למרות שזה נראה רעיון יקר (לקנות סורק +לקנות זיכרון חיצוני) הרי שזהו רעיון זול. מכיוון שלקנות כל מיני מתקני אחסון זה יקר יותר.

כדאי לחשוב על זה :)