דחיינים משתמשים בדרכים מגוונות,בשביל לדחות דברים.
מומחים מציעים אינספור אסטרטגיות להתמודדות עם דחיינות החל מהכנת רשימות פשוטות ועד למודלים משוכללים.
לעתים דרך מסוימת עובדת עבור דחיין מסוים, הופכת אותו לדחיין לשעבר לכמה זמן, אולם אחרי זה הדרך איכשהו מפסיקה לעבוד.
אחת הצורות שראיתי שהיא עובדת זמן רב, ועוזרת לדחיינים היא פשוט לנסות ולהכיר להם את אסטרטגיית הדחיינות שלהם.
כן. פשוט לשקף להם את האסטרטגיה הספציפית שלהם למוסס את הדברים, לא לעשות דברים וכד'...
כאשר משקפים לדחיינים את האסטרטגיה שלהם התגובה המידית היא תדהמה או פליאה, ומיד טוב. אז מה? מה הטעם? או מה עושים?
אבל העניינים הם הרבה יותר מורכבים.
אחרי שאנחנו מכירים את אחת מאסטרטגיות הדחיינות שלנו, הרעיון הוא להישאר איתה, להכיר אותה, לתת לידע שלנו לחלחל, לראות את דרך שבה אנחנו רגילים לדחות דברים נכנסת בכל אחד מהדרכים שבהן אנחנו משתמשים.
אחרי שנותנים את זמן להכרות עם האסטרטגיה זאת (ורק אחרי שנותנים זמן) רק אז זה הזמן לעשות שינוי, (עדיף שינוי עדין).
ולסיום תרגיל למיגור דחיינות:
חפשו את הדרך שבה אתם נוטים לדחות דברים. איך אתם עושים את זה.
חפשו דברים פשוטים כמו
- שאתם צריכים לעשות משהו אתם הולכים לראות טלוויזיה
- אתם עושים טלפונים לא הכרחיים
- אתם...
ואז תראו לפחות שבועיים שלושה איך זה קורה.
כן, פשוט תלמדו את המנגנון שבו הדחיינות קוראת.
אחרי הדרך תראה את עצמה....
בהצלחה
:)
