- זה מאוחר מידי
- פיספסתי את הרכבת
- הייתי צריך לעשות את זה מזמן
- ...
המחשבות הללו יכולות לשתק באופן כזה שגם אם מתחילים לעשות, יש כזה דיכוי ודה-מורליזציה שגורם להפסקת העשיה.
כמובן שכמעט תמיד המחשבות הללו מוטעות:
- גם אם אנחנו חושבים שזה מאוחר מידי, אז מה רע להתחיל עכשיו?
- גם אם זה ייקח מלא זמן ולא נספיק למועד, אולי אם נעשה יקבע מועד אחר
- וכד'
את המחשבות הללו אפשר לשמוע מבפנים (מחשבות פנימיות) ואפשר לשמוע מבחוץ (מהסובבים אותנו).
אני מציע להפחית את האמונה במחשבות הללו.
גם אם זה נראה מאוחד מידי, הרי שכמעט אף פעם לא מאוחר מידי להתחיל לעשות דברים שאוהבים, להתחיל לעשות דברים שרוצים לעשות ואפילו לעשות דברים שחשוב לעשות.
