לסדר את הניירת

הרבה מתלבטים איך לסדר את הניירת. ערימות על ערימות של ניירות. מחשבונות עד לכל מיני מכתבים, מזכרות וכד'

רעיון טוב הוא פשוט לקנות סורק ולקנות זיכרון חיצוני (ודיסקים) ופשוט לסרוק את החומר, לשמור אותו בצורה נאותה.

למרות שזה נראה רעיון יקר (לקנות סורק +לקנות זיכרון חיצוני) הרי שזהו רעיון זול. מכיוון שלקנות כל מיני מתקני אחסון זה יקר יותר.

כדאי לחשוב על זה :)

לשנות כיוון - להנות מהמצב

המצב הבא מוכר ללא מעט דחיינים:

יש להם שעה/ שעתים/ יום שלם שהם מחליטים להקדיש אותו למשהו. הם מתכננים להקדיש את כל הזמן הזה לאותה מטלה, אותו עניין. בפועל במשך כל היום הזה הם עושים הרבה דברים אחרים ולבסוף לא עושים את המטלה שהם תכננו לעשות.

לאחר מכן יש רגשות אשמה.

זהו מצב שמוכר לדחיינים רבים. (עם/בלי הפרעת קשב, ADD, ADHD וכד').

הבעיה היא כפולה:

• ראשית כמובן לא עושים מה שרוצים לעשות
• שנית, בגלל רגשות האשמה וכד' הם לא נהנים מהדברים האחרים שהם עושים, הם לא נחים

כך יוצא שהם יוצאים קרחים מכאן ומכאן

• גם המטלה לא נעשית
• גם הם לא נחים ולא נהנים מהזמן שבו הם עשו דברים אחרים.
  

המצב הזה ניתן להתמודדות בדרכים רבות.

לעתים קרובות, כאשר אנשים שעובדים אתי, נפגשים בסיטואציה הזאת אני מציע להם פשוט להנות מהמצב החדש. כלומר:
כאשר הם מבינים שהם פינו זמן לעשות משהו אבל הם לא עשו אותו/ לא עושים אותו, מה שאני מציע להם לעשות זה פשוט לעשות משהו אחר, שהם נהנים לעשות אותו.

להסכים/ להשלים/ לקבל את המצב החדש שבו מה שהם תיכננו לא יעשו היום/ עכשיו.
להנות מכך שהם עושים משהו אחר.

• לעתים מתברר שעשית המשהו האחר היא סוג של מנוחה בשבילם - כך שבהמשך הם יכולים לעשות את המטלה
• לעתים מתברר שעשית המשהו האחר קידמה אותם בהבט אחר - שזה גם משהו חשוב.
  

לסיכום:

• כאשר פינית זמן לעשות משהו ואת/ה רואה שהדברים לא נעשים
• תנסי/ה להנות מהמצב העכשוי ולא לדחוף את עצמך לעשות את הדבר שרצית.
  

בטווח הרחוק, זה יכול לעזור מאוד לך ולעשיית המטלות שלך.

לשאול את השאלות הנכונות

לעתים קרובות אני מוצא שאנשים שאני עובד איתם נתקעים בגלל שהם שואלים את השאלות הרגילות שלהם.
במילים אחרות לעתים אנשים שואלים את השאלות הרגילות שלהם שממשיכות לתקוע אותם ולא שואלים שאלות מתאימות שיעזרו להם לההתפתח.

אני אסביר את בכוונתי במספר דוגמאות

קשר

• במקום לשאול למה אני נמצא/ת במערכת יחסים שאני מרגיש/ה שהיא לא טובה לי (ואינני מצליח/ה להפרד ממנה) אפשר לשאול איך אני יכול/ה להתפתח במערכת היחסים הנוכחית.
  

דוגמא זאת אין כוונתה כמובן לעודד להשאר במערכת יחסים לא טובות. אבל אם ניסית/ה שוב ושוב לצאת מהמערכת היחסים ולא הצלחת/ה אולי אתה לא שואל את השאלה הנכונה. אולי לאלוהים יש תוכניות משלו? אולי לתת ההכרה שלך יש תוכניות משלה.
יתכן שאם תשאל/י שאלה אחרת המצב ישתנה לטובה.
למשל תשובה לשאלה איך אני יכול/ה להתפתח במערכת היחסים הנוכחית יכולה להוביל להתפתחות אישית ולשינוי הקשר או לשינוי יחסך לקשר.

אני לא מספיק/ה כלום

במקום לשאול למה אני לא מספיק כלום, אפשר לשאול איך אני יכול/ה להסתדר עם ההספק הנמוך שלי

דיאטה

במקום לשאול למה אני פוגע בדיאטה שלי ואני הולכ/ת ומשמינה. אפשר לשאול איך אני יכול/ה להנות יותר מהאוכל שלי

לסיכום

הדוגמאות הן רבות.
הרעיון הוא פשוט לנסות לשנות משהו מהשאלות הרגילות שלך. אולי זה יעזור לך להתפתח ביתר קלות, הנאה ושימחה

מה תוקע אותך? להתוודע למה שמפריע לך ולהתמודד איתו

מה תוקע אותך?
לפעמים דחיינים עם הפרעת קשב לא מתקדמים כי יש משהו שתוקע אותם.
לעתים זה דבר שולי ולעתים לא.

אחד הדברים שעשויים לתקוע מלעשות הוא משהו שנראה לא קשור אבל למעשה הוא מאוד מטריד.
למשל:

• קשה ללמוד חומר מסויים מכיוון שיש קושי עם אחד המורים שלך שצריך לנהל אית/ו שיחה
• קושי לקבוע תור לרופא בגלל שמפחדים מהרופא, מהטיפול או שלא יודעים באמת מה הבעיה
  

יש אינספור סיבות ככאילו לא קשורות שמקשות עלינו לעשות דברים.

לעתים פשוט צריך לאתר אותם, ולנסות לפעול באופן שיסלק/ יתמודד עם הדבר שמטריד.
לעתים פשוט יש לזהות את הדבר המטריד ולהבין שזה מה שעוצר אותנו במקום ואז לפעול (מבלי לפתור את הדבר המטריד).

מתי להתחיל להתעמל (או לעשות משהו אחר) בבוקר או בערב?

באחד המחזות של חנוך לווין עולה השאלה: האם להתעמל בבוקר או בערב.

אחת הדמויות מתלבטת בכך כל חייה, האם כדאי להתעמל בוקר או בערב וכך מעבירה חיים שלמים בשאלה הזאת מבלי לעשות דבר.

לעתים כדאי פשוט להתחיל ולעשות. גם אם לא יודעים בדיוק מה נכון לעשות.

לעתים הפחד לטעות, החששות עוצרים וגורמים לנו פשוט שלא לעשות.

אכן, אם נתחיל לעשות את אחת האופציות אז יתכן שנטעה. אבל בנוסף לטעות נרכוש ידע, וביטחון בנושא שאנחנו מתכוונים לעשות כך שמה שעשוי לקרות הוא שגם אם טעינו נוכל לתקן את הטעות ובאופן כללי מצבנו יהיה טוב יותר מאשר אילמלא היינו טועים.

למשל:

• שרציתי להקים בלוג שעוסק בדיאטה עדיין לא ידעתי מה לעשות, אבל פשוט התחלתי לכתוב אותו. במהלך הזמן שיפרתי אותו, הכנסתי אותו לדומיין עצמאי משלי, שוטטתי קצת באינטרנט ומצאתי הרבה ידע על איך לבנות בלוג בבלוגר
• כמובן ששהגישה שאני מציע היא גישת הקאיזן, הצעדים הקטנים. ולא גישת הזבנג וגמרנו

כלומר לעתים פשוט לעשות.
באופן מיוחד כדאי לפעול כאשר יש חששות וחוסר וודאות מה נכון לעשות. יש סיכוי טוב שהתוצאות, גם הגרועות, יקדמו אותך.